מאיר ומתניה

באנו להיפרד ממך כל החברים. עכשיו מוצ"ש לאחר חצות, זאת השעה שהיינו נפגשים, אך עכשיו בפעם האחרונה אתך.

 

מתניה, תמיד נזכור אותך בתור חבר שאהב אותנו, דאג לנו, ידיד אמת. תמיד דאגת לשמור על קשר עם כולם, גם בימים של לחימה, שבהם הזמן הפרטי שלך לעצמך היה כה מועט, תמיד דאגת להקצות זמן לחברים. גם ביום חמישי אחרי שחזרת מהלימודים התקשרת לשאול מה שלום כולם.

אהבנו אותך, תמיד הערכנו אותך על היושר שלך, על השאיפה לעשות הכול בצורה הטובה ביותר. לא ויתרת על שום רעיון שלך, היית עקשן ותובעני מעצמך. האמנת ואהבת את מה שעשית. בתור חברים אנחנו יודעים כמה היית דואג לחיילים שלך, גם בתוך השעות המצומצמות שבילינו אתך תמיד היית מתקשר אליהם, עוזר להם, גם שזה בא על חשבון הבילוי שלך.

מתניה, הנוכחות שלך תמיד הרשימה אותנו. בלי הרבה מילים, טלפונים קצרים ותכליתיים, יודע מה אתה רוצה מעצמך ומה אתה רוצה מאיתנו. שקט, שליו, בטוח בעצמך.

 

משפחת צנוירט! קשה לנו להביע במילים את כל רגשותינו. בביתכם הרגשנו בבית. רבים היו המפגשים של כל החבר'ה אצלכם בבית, וכך היה גם במוצ"ש שעבר. כולנו היינו אצלכם בסלון. לא האמנו שזאת תהיה הפעם האחרונה שנהיה כולנו ביחד.

ברחת לנו אל כל החברים שהשארנו כאן במהלך השנים, ידידיה ואבשי שקבורים לא רחוק מכאן, פיני וחגי והחבר'ה שלך מעצמונה.

ברגעים כאלה תמיד ניסית לעודד, לתמוך בנו ולעזור לכולנו להמשיך הלאה. למרות הכול ועם כל הקושי והכאב נשתדל להמשיך הלאה.

מתניה, קשה לסכם את התקופה שעברנו איתך במילים. המילים לא מכילות הכול. זאת הפעם האחרונה, כאן אנחנו נפרדים ממך לעד.

בחודשים האחרונים צירפת אלינו את מורן שעזרה לנו לגלות צדדים חדשים בך, שתמיד היו תחת מעטה של קשיחות. צדדים יפים שזכינו "לחלוק" עמך, אבל לא זכינו לראות אותך מגשים את כל משאלות לבך.

תמיד נזכור אותך בתור חבר שהיה אתנו תמיד, גם בשעות הקשות וגם ברגעי השמחה, תמיד תישאר בן 24 נצחי.

לנו עדיין קשה לעכל שהלכת מאתנו.

בשם כל החברים אני מבקש סליחה אם פגענו בך או לא התנהגנו כראוי.

נוח בשלום!

'ובלע המות לנצח ומחה ה' אלהים דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר כי ה' דִּבֵּר'

 

מאיתנו, כל החברים