מספר חבר לקורס קצינים:
פגשתי את מתניה בקורס קצינים כחבר לצוות ולחדר. מתניה סימל בשבילי חיים, שמחה. כל הזמן עם חיוך על הפנים.
כל דבר לקח, אם זה בלת"מים מעצבנים, שבתות שצריך להישאר לשמור - לא הייתה לו בעיה להישאר, להתנדב. כולו שמחת חיים - כאילו אין לו יצר הרע - כאילו אין לו פיתויים.
כשהאמין שדבר מסוים הוא טוב ונכון. לא היה דבר שיסיט אותו מדרכו. מה שחשב לנכון - ביצע.
אולי בגלל זה היו לו כל כך הרבה שמחה וסיפוק...
בניווט היה מגיע תמיד בין הראשונים, אבל היה צנוע. בשום דבר לא החשיב את עצמו... גם בדברים שהיה ידוע שהוא מהטובים היה פוטר ב: "א... עזוב..." מין תנועה מבטלת ביד, שלא עושה מעצמו עניין...
שמי נמרוד ואני מכיר את מתניה ממחזור מרץ 02' שם תפקד כסמ"פ. בשבילי מתניה הוא דמות להערצה. תמיד ידעתי שכשאני איתו אני בטוח יום יום. הוא אהב את כולם, דאג לסדר ובמיוחד דאג לכל החיילים שלו. מה שחשוב הוא שתמשיכו להיות חזקים, ותדעו שגידלתם בן-אדם למופת.
רסיסים
חניכים מבני עקיבא מספרים:
"כיום, לאחר שהייתי מדריך בעצמי, אני יודע להעריך יותר את ההשקעה של מתניה. עוד לפני שנכנס להדרכה - לקח אותנו לטיול לילי בעמק המצלבה, שבסיומו הגענו לכתובות אש המכריזות על פעולת הפתיחה.
כבר אז ידענו שנפתח עידן חדש בשבט. ובאמת, בשנה וחצי של הדרכתו השבט התפתח והתגבש, החניכים הגיעו בתדירות הכי גבוהה, כי הוא ייחס לנו חשיבות: היה מתקשר לכל אחד ואחד אישית להודיע על הפעולות. בכל תקופת ההדרכה, למרות שהיינו קטנים ממנו והסתכלנו עליו כדמות גדולה וחזקה, תמיד התייחס אלינו בתור חברים שלו.
חניך שהייתה לו בעיה - הוא ישב איתו ודיבר וניסה לעזור. גם לאלו שלא תמיד הגיעו, שידר שהוא מעוניין בקשר אנושי של אדם לאדם: גם אם לא תהיה בבני עקיבא – אני רוצה קשר איתך...
זו הסיבה שעד היום אנחנו רואים בו את המדריך שלנו.
גם בשנים הבאות - בכל פעם שהגיע לסניף - ישב איתנו והתעניין מה קורה איתנו. מה שהיה מדהים זה שאיתנו לא קרה הרבה: היינו בתיכון, נשארנו בתיכון, והוא - עבר בצבא כל מיני דברים, עלה בדרגות, עשה פעולות שרק עכשיו שומעים עליהם, וכששאלנו מה איתך אמר: אני בסדר, בצבא..."
יוני פת,
חניך משבט עוז, קריית משה
אח, מתניה מתניה, האיש והאגדה. כמה אהבתי אותך, והערצתי את קור הרוח שלך ואת האבהיות שלך. ללא משוא פנים, ללא גינוני כבוד. תכל'ס מקצועיות וחברות, בלי משחקי כבוד, בלי פוליטיקה. קדוש עליון שהלך ככה ביום בהיר. מתניה היה בשבילי כמו אבא, דואג תמיד, שואל אם רעבים, והיה אחראי כל-כך. לעולם לא נשכח אותך – לוחם, חבר ואבא דואג.
חייל שלך ממרץ 02' גדוד 890,
אריאל חודפי
דברים של חיילים מפלוגת מרץ 02' – שנכתבו במהלך ה"שבעה"