מאיר ומתניה

בנם של חיה ושמואל, אח לאיטה, שלומית ומתניה. נולד בכ"ד באלול תשכ"ט (1969). הוא גדל והתבגר בבני ברק, למד בבי"ס סגולה ובישיבת שעלבים. היה חניך ומדריך משקיע ונערץ בתנועת הנוער "עזרא" בבני ברק.

בתום לימודיו התיכוניים התגייס לצבא ושירת ביחידת "גולני" כלוחם. בשנת 93', לאחר טיול בדרום אמריקה, הצטרף ליחידה ללוחמה בטרור של המשטרה (ימ"מ). עם סיום שירותו בשנת 96' הצטרף לשב"כ (שירות הביטחון הכללי), למערך האבטחה.

בין השנים 1998 – 2003 שירת כאיש אבטחה ומפקד ביחידת הקב"ט בירושלים ובשנת 2004 הצטרף למערך מאבטחי עתודת המשלחות ביחידה הממלכתית לאבטחת אישים ומשלחות.

את מרבית משימותיו עשה באבטחת משלחות נוער ומערכת הביטחון במסעותיהם ללימוד השואה בפולין. הוא עשה זאת תוך תחושת שליחות, באופן יסודי, מקצועי ומעמיק. הקפיד על כל פרט והתחבר לאנשים שעל חייהם היה מופקד ברגישות יוצאת דופן.

במקביל לעבודתו בשב"כ למד באוניברסיטה העברית, סיים תואר ראשון במשפטים ותואר שני במנהל עסקים. בתפקידו האחרון עבד כעוזר מנכ"ל משרד המשפטים.

היה בחור מרשים, מקסים, מבריק, עם חיוך כובש. היו לו כישורים חברתיים מעולים ויכולת נדירה לרכוש חברים בכל מקום שעבר בו ולשמר קשרים אלו. חבריו הטובים ביותר הם החברים מהעריסה ומגן הילדים. הוא היה בעל חוש לשוני נדיר ולא הפסיק לייצר שנינויות וחידודי לשון.

באחת מנסיעותיו לפולין הכיר את קרולינה, בחורה פולנייה ששימשה כמדריכת הקבוצה, ונוצר ביניהם קשר. היא הגיעה לארץ בעקבותיו, ולאחר שהתגיירה כהלכה הם נישאו.

מדברים שכתבה קרולינה ליום השנה הראשון למותו:

"לכתך אחרי במדבר..." כתוב על ההזמנה לחתונה שלנו. עזבתי את הבית שלי, את המשפחה, את החברים, עבודה, תרבות ודת בשביל להיות עם הבן אדם המיוחד שמאיר היה...

מאיר הכיר לי את התרבות הישראלית, את החברה הישראלית. לימד אותי לדבר ולהתנהג עם ישראלים, אפילו איך להתלבש... שנים של עבודה קשה של מאיר אכן הניבו פירות. היום אני מסוגלת לפתור תשבץ או לראות "ארץ נהדרת" ולהבין לא רק עברית, אלא גם את ההווי הישראלי . 

מאירק'ה לימד אותי כמובן גם עברית. כל יום, כל שיחה, כל סרט, עד יום מותו, היו הזדמנות ללמד אותי שפה. לא ויתר לי על שום טעות: חמישה שקלים, לא חמש שקל, פמוטות, לא פמוטים... ומה שהכי חשוב, מאיר שלי לימד אותי להיות ישראלית ויהודיה... אולפן הגיור שלמדתי בו  לא הצליח להעביר אפילו אחוז של ידע ושל אהבה ליהדות ולארץ ישראל ממה שמאיר הכניס לדמי.

כשלימד אותי לא פספס אפילו פרט קטן מהלכה, מתפילה, מאות פעמים פתח תנ"ך או גמרא כדי להסביר לי מאיפה בא זה או למה זה ככה ולא אחרת. מבריק ובעל ידע, ידע תשובה כמעט לכל שאלה, ואם לא – חיפש אותה עד שמצא. אבל יותר מהסברים יבשים של מאיר, החיים איתו לימדו אותי את השיעור העוצמתי ביותר ביהדות.

מאיר נפטר באופן פתאומי במהלך אימון בשב"כ, כתוצאה מדום לב, ביום כ"ב בטבת תשס"ט והוא בן 39. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי שבהר הרצל בירושלים. הותיר אם, שתי אחיות, אישה ושני ילדים – מתן (בן שנתיים וחצי) ונויה (בת ארבעה חודשים).