דברים לשלושים מפי סא"ל אמיר ברעם, מג"ד 890
משפחת צנוירט היקרה: חיה, איטה, שלומית ומאיר.
-
מפקד חטיבת הצנחנים: אלוף משנה אביב כוכבי.
-
הרב רפי פרץ: ראש המכינה בעצמונה
-
חברים וידידים.
-
לוחמי ומפקדי גדוד 890.
לפני כחודש ימים הלך מאתנו מתניה בתאונת נשק איומה ומיותרת, ואנו עדיין מתקשים לקבל את רוע הגזרה ולהבין את מר תוצאתה.
משפחת צנוירט איבדה את היקר מכול, בן זקונים ואח אהוב, מתנת אלוהים בלבה של משפחה חמה ומיוחדת.
אנחנו איבדנו את מתניה, שעשוי היה להיות דמות מרכזית בגדוד או בצבא בכלל, בעל פוטנציאל אדיר של מנהיגות, עשייה ויצירה.
במתניה פגשתי לראשונה בסיירת כחייל צעיר במסלול ההכשרה. מתניה אופיין ברצון עז להצליח להוביל ולהתקדם, תוך שהוא עושה זאת בהשקט ובבטחה. כאילו אומר לנו שעבר בחייו קשיים גדולים מאלה, סיים מסלול ויצא לפיקוד.
עם זאת, זיכרונותיי העזים ממתניה הם דווקא מתקופת היותו מ"מ במלחמה בטרור בפלוגת החוד של גדוד 890:
מסדרת המבצעים בבית לחם, אירטאס וג'בל מוולאח (במלחמה נגד כנופיות העביאתים); דרך מחנות הפליטים בדהיישה ואל עיידה, במחילות ובין הקירות; בנחישות ואומץ לב בסמטאות הקסבה בשכם בזמן "חומת מגן", במאמץ עילאי להגיע לעוד מחבל מתאבד ועוד מעבדה של רוע; ובמבצעים מיוחדים בזמן מבצע "דרך נחושה" בטול כרם.
ישנו אומץ לב של הרגע, כמו אותם מעשים בלתי רגילים של קימה מול האש לחילוץ חברים שנפגעו בחירוף נפש להשלמת המשימה, אך ישנו גם אומץ לב שבהתמדה, כמו התמדתו של מתניה, עת הלך בראש פקודיו, מבצע אחרי מבצע ללא מורא וללא פחד.
זהו האומץ העילאי, לחזור ולעמוד שוב באתגר פעם אחר פעם, ולהיות נכון להתמודד עם מצבים קשים מנשוא, כאשר אחריות כבדה מוטלת על כתפיך.
ככזה הוביל מתניה בכל התקופה האדירה הזאת את לוחמיו בחוד 890, בגבורה הנעשית בפשטות, בקור רוח, בתום ובהתמדה, וככזה גם ראינו אותו בעתיד: מייסד, בונת פלוגה ומכשיר אותה באמונים ללחימה.
מי שזכה לשהות מעט במחיצת משפחת צנוירט מבין מיד כי דרך חייו של מתניה בצבא הינה עדות לסגנון חייו וחיי משפחתו: סגנון חיים המשתית את מעשיו של הפרט על הכרת החובה, הפעולה על פי האמונה תוך עמידה גם בדרישותיה המעשיות. סגנון חיים של צניעות, אהבת הארץ ואהבת האדם.
לחיה, שאיבדה את בנה וחשך עליה עולמה.
לאיטה, שלומית ומאיר, שאחיהם לא ישוב עוד, מילים לא יוסיפו נחמה.
עם זאת, רוצים אנו שתדעו כי גם בנו היכה האסון והחלל כבד מאוד.
גדוד 890 מרכין ראש עם לכתו של לוחם, מפקד וחבר לנשק, מתחייב לנצור אותו בלבו ולהמשיך לצעוד בדרך בה צעד.
-
בתקווה כי תדבקו בעשייה ובחיים.
-
בתקווה כי תהיו חזקים בהתמודדות.
-
ובתקווה כי יש בנוכחותנו שמץ של נחמה.
יהי זכרו של מתניה ברוך.
חמשיר על מתניה בטקס סוף מסלול,
סיירת צנחנים, דצמבר 2000
הוא מגדיר את הגבעתרון כ"מוזיקה טובה"
ומחזיק התואר "עפוץ השנה"
"סבא" קראו לו עוד כשהיה ביסודי
והוא מתנדב תמיד באופן מיידי
מתניה, צְנוֹיֶרְטְ, צֵנְוִירְט