מאיר ומתניה

כ"ד טבת תשס"ט

למשפחת צנוירט היקרה מאוד,

 

אבקש לשתף אתכם מעט מרחשי לבי מאז קיבלתי הבשורה המרה על הילקחו של מאיר, שכננו היקר. את מאיר הכרנו כילדים קטנים. חביבות עדינה הייתה בו ושמחת חיים שקטה. פניו היו קורנות תמיד וממעט היה בדיבור.

לימים כשלמדנו בשעלבים – הייתה לנו שיחה משותפת על "מעללי הישיבה". הוא שיתף אותנו בחוויות שעבר בשנות הישיבה – הטובות והטובות פחות – לא פעם סיפר על ה"קונצים" שעשה יחד עם חברו הטוב, חגי לובר. בתקופת שירותו בימ"מ היה מספר בהתלוצצות כי עבר מהרב יעקב צור, ראש ישיבת שעלבים, ליעקב צור, הממונה הראשי שלו בימ"מ. כשהיינו מדברים עם מאיר, הרגשנו שיש לנו הזכות והכבוד לדבר עם איש ימ"מ, ותמיד התפארנו בזכות זו, ואף היינו מספרים בהערצה מסיפורי תרגיליו המופתיים (מה שיכול היה לשתף) לחברנו שהיו נותרים פעורי פה.

מי שהביט על מאיר ז"ל ושוחח אתו, קשה היה לו לראות בו איש ימ"מ. עדינותו, נעימותו, רוחב לבו, אישיותו החיונית והשמחה לא שידרו את הקשיחות והרצינות הנדרשות אצל איש צבא ומשטרה ואופייניות להם. בענווה רבה דיבר על פעלו וכדי לשמוע דבר וחצי דבר היה עלינו לחקור אותו היטב.

את חכמתו הרבה הקדיש ללימודי רפואה ומשפטים, אך לבסוף בחר בהמשך הטבעי לו – עבודתו במסגרת השב"כ.

כשהתארס, הייתה בביתנו שמחה רבה. כל כך הרבה התפללנו לרגע הזה. תמיד היינו סקרנים לדעת מי זו שתזכה באישיותו המיוחדת והמופלאה. בכל פעם שראינו אותו יחד עם קרולינה בא לביקור, ניכרת הייתה שמחתו הפנימית בביתו החדש.

פגישה אחרונה הייתה עבורנו בת המצווה של מוריה במלון "בין הקשתות". מאיר ז"ל סיפר כיצד השקיעה אמא חיה בניסוח הדברים המרגשים כל כך שאמרה לפני כולם. הוא סיפר כיצד מתחילת השבוע הייתה עסוקה בהכנות לקראת המאורע מתוך התרגשות ושמחה על הזכות להיות שותפה. היה אז יום ששי והוא מיהר מאוד מכיוון שהיה אמור להגיע לאזור עין גדי לשבת עקב איזו שמחה. בהזדמנות זו נחשפנו לרגישות המיוחדת והכבוד האמתי שרחש לאמו. בעדינות אמר לאמא חיה: "אמא, צריך להזדרז, אנחנו צריכים עוד להגיע לעין גדי". ניכר היה הלחץ בשל השעה המאוחרת, אך עם זאת הנחת שבה אמר את המילים עוררה הערכה רבה.

בחייו עסק בתפקידים בהם רב הנסתר על הגלוי, ובמותו – לא פחות מזה – רב הנסתר על הגלוי.

לאמא חיה היקרה,

נעתקו מילות נחמה מפינו. רק נבקש לומר לך כי אישיותך הלבבית, החיונית והאצילית משמשת לנו תמיד מקור ללימוד – בלי מילים, דרשות ונאומים. עצם חייך המופלאים וטוב לבך אשר אין לו גבול. אישיותך הייחודית, חרף כל התמודדויותיך, היא תמיד עבורנו מושא להערצה.

 

​